שכינה

אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ

הִיא בָּאָה תָּמִיד לְעֵת עֶרֶב
שָׁרָה שִׁירִים אֲפֵלִים
מֵהַיַּעַר הִיא בָּאָה
בַּיַּעַר הִיא בּוֹכָה
כְּבָר שָׁנִים אֵין שָׁם יַעַר
רַק גְּדָמִים שְׂרוּפִים.

הִיא דּוֹפֶקֶת בַּחַלּוֹנִי מָוֶת
לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנִי גֶּחָלִים
אֶל הַיַּעַר הִיא רָצָה
לִבָּהּ גָּדוּם עַל כְּתֵפָהּ
כְּבָר שָׁנִים אֵין שָׁם יַעַר
רַק שְׂדוֹת חֲרוּלִים.

אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מִתְגַּעֲגַעַת
הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָעֵדֶן
לוֹפֶתֶת אֶת הַזִּכָּרוֹן.

הִיא טוֹרֶקֶת אֶת הָעֲרָפֶל עַל מָיִם
חוֹבֶצֶת גַּלִּים לְאֵדִים
מֵהַיַּעַר הִיא בָּאָה
אֶל הַיַּעַר הִיא בּוֹכָה
כְּבָר שָׁנִים אֵין שָׁם יַעַר
אַף אֶחָד כְּבָר לֹא כָּאן.

אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מִתְגַּעֲגַעַת
הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָעֵדֶן

רַק הַלֵּב שֶׁלָּהּ בּוֹעֵר שָׁם
הַזִּכָּרוֹן מְסַמֵּם
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מְנַקָּה אֶת כְּתָמַי
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מִתְנַקָּה מִמֶּנִּי.